אקסקל » Материалы за 01.01.2012

מסקנות ביניים ממחקר שדה על פיוטים יהודיים אירניים

גב' מורין נהדר זה כמה שנים שהמחקר על מסורת הפיוט של יהודי איראן עומד כאבן שאיו לה הופכין ואינו זוכה למחקר יסודי של ממש . הקלטות התיעוד העיקריות הנמצאות ברשותינו ("הפונוטיקה הלאומית" ו"מכון רננות") הינם משנת 1918-1920 לערך (במפעלו התיעודי של א.צ. אידלזון) ועד שנת 1986 לערך. למן תאריך זה לא נערכו עוד למיטב ידיעתי הקלטות מאורגנות שמטרתן לתעד את שירת הפיוטים בקרב יהודי איראן בארץ בזמננו אנו. החלל שנפער בתחום המחקר והתיעוד של מסורת זו, גרם לשבירת הרצף המחקרי, להחמצה ולאובדן אינפורמנטים חשובים נוספים בקרב העדה האירנית יהודית
01 янв 2012 | חדשות » יהודי מרוקו

גורלו ונדודיו של ספר יהודי: בין סביליה שלפני הגרוש לוורשה שאחרי השואה


אתאר כאן את גלגוליו של כתב יד עברי על פני למעלה מחמש מאות שנה, בארצות הים התיכון ובאירופה. ראשיתו של הספר סמוך לגירוש היהודים מספרד ותלאותיו תמו רק אחרי השואה. כתב היד המקורי הכיל כנראה את מדרשי רבה לחומשי התורה בחמישה כרכים, אבל במהלך הדורות אבדו רובם ונותר לפליטה רק החלק הרביעי ובו רובו של המדרש לספר במדבר. המעתיק היה יהודי ספרדי, כנראה אחד האחים יעקב או יוסף פרונטינו ס"ט, שהתמחו בהעתקת ספרים עבריים בספרד ואחר כך במרוקו. אפשר שהספר הועתק באחד מבתי הכנסת שהתקיימו בסביליה ("אבן יעיש") סמוך לפני גירוש ספרד ואפשר שהוא הועתק זמן מה לאחר מכן במרוקו. בכל אופן ברור שהספר שהה במרוקו עד המאה הי"ז ואז הוא היה בידיו של הרב יעקב חאגיז.
01 янв 2012 | חדשות » יהודי מרוקו

לבוש של פיוט ליסודות של הגות: פייטני מרוקו וי"ג עיקרי האמונה לרמב"ם

הגותו של הרמב"ם תפסה מקום מרכזי למדיי במרוקו. מצויה בידינו עדות מן המאה הי"ד מקולמוסו של פילוסוף יהודי פרובינציאלי (יוסף אבן כספי) אשר סיפר כי "הישמעאלים בפאס ובשאר ארצות קבעו שם מדרשות ללמוד 'ספר המורה' מפי סופרים יהודיים", ולא בכדי הוא הביע את תקוותו לעתיד: "ואעבור פאס, כי שמעתי שמה ישבו כסאות לחכמים" (ספר המוסר).

תיעוד מוסיקלי של יהדות איראן

משנת תש"ן המכון החל בתיעוד עדות ישראל בצורה שיטתית של מחזור השנה ומחזור החיים בשיתוף המחלקה למוסיקה של אוניברסיטת בר-אילן והפונותיקה הלאומית, ובשנת תשנ"ט תיעדנו את המסורות המוסיקליות של יהדות איראן.

המסורת המוסיקאליות של יהדות איראן שייכת לקבוצה גדולה של תרבויות שטרם נחקרו, וכיום כבר יש חומר גלם שישמש את החוקרים, וראויה עדה זו שהמוסיקה היהודית שלה תחקר בהשוואה למוסיקה הפרסית הכוללת

קצת על מילים ארמיות בתרבות האיראנית והיהודית

הפרסית האמצעית והארמית הבבלית שימשו יחדיו בבבל בתקופה הסאסאנית.

באחד מן הדיאלקטים של הפרסית האמצעית, מצויות אידיוגרמות הכתובות בארמית בבלית ונקראות פהלוי.

באחד מקבצי החוקים מן התקופה הסאסאנית, MADIGDAN I HAZAR DADISTAN , בספר אלף החוקים, מצויות אידיוגרמות אשר פשרן יובן בזיקה למונחים מקבילים בתלמוד הבבלי
חדשות קהילה קווקזית

לוח שנה

«    ינואר 2012    »
ПнВтСрЧтПтСбВс
 
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31