אקסקל » חדשות » יהודי איראן‎ » מסקנות ביניים ממחקר שדה על פיוטים יהודיים אירניים


מסקנות ביניים ממחקר שדה על פיוטים יהודיים אירניים


זה כמה שנים שהמחקר על מסורת הפיוט של יהודי איראן עומד כאבן שאיו לה הופכין ואינו זוכה למחקר יסודי של ממש . הקלטות התיעוד העיקריות הנמצאות ברשותינו ("הפונוטיקה הלאומית" ו"מכון רננות") הינם משנת 1918-1920 לערך (במפעלו התיעודי של א.צ. אידלזון) ועד שנת 1986 לערך. למן תאריך זה לא נערכו עוד למיטב ידיעתי הקלטות מאורגנות שמטרתן לתעד את שירת הפיוטים בקרב יהודי איראן בארץ בזמננו אנו. החלל שנפער בתחום המחקר והתיעוד של מסורת זו, גרם לשבירת הרצף המחקרי, להחמצה ולאובדן אינפורמנטים חשובים נוספים בקרב העדה האירנית יהודית, שטרם נחקרו וביכולתם להציב מראה עדכנית על המתרחש בשדה זה ולהגדיל את נפח הדוגמאות להשוואה עם זה הקיים. חלל זה יצר למיטב למיטב הבנתי רושם מוטעה כי יהדות איראן לא פיתחה את תרבות השירה הדתית והחילונית שלה והיא בעלת רפרטואר מוסיקלי מצומצם ביותר. רושם זה עומד בסתירה אל מול העובדה שהפיוט תפס מקום של כבוד בחיי התרבות של יהדות איראן, מעידים על כך האוספים של כתבי היד השונים של יהודי איראן המצויים בידינו. הבולטים בינהם הוא "הדסטק" שהינו מחברת כיס שבו היו כתובים פיוטים, שירי משוררים בפרסית יהודית = "תפסיר" , בפרסית ובעברית.

בהתבסס על מחקרים קודמים על נושא זה וכן על מחקר השדה שלי הגעתי למסקנות הבאות: את מסורת המוסיקה והזמרה של יהודי איראן ניתן לסווג לשלושה עד ארבעה קטגוריות:
1) שירה דתית (ליטורגית) המושרת בתוך בית הכנסת וקשורה לתפילה.
2) שירה פרה – ליטורגית המושרת מחוץ לבית הכנסת אך בעלת תכנים דתיים.
3) שירה חילונית .
4) יצירה עכשווית בתחום כתיבת שירים והלחנה המתבססת על המוסיקה הפרסית הקלאסית (הלא יהודית).

במסקנות הביניים אתייחס בעיקר לשירה הפרה- ליטורגית שהמאפיין אותה הוא השירה בשפה העברית של פיוטים ושירים הנהוגים בשבתות, במועדי ישראל השונים ובשמחות והינם בעלי אופי קצבי וממושקל.
דרך דוגמאות בשירה ובהאזנה להקלטות נעמוד על ייחודו של הפיוט הפרה-ליטורגי במסורת יהודי איראן. הפיוט מתאפיין בדרך ביצועו ולחנו, אם ע"י השאלה של לחנים מתוך המסורת הפרסית הקלאסית הלא יהודית או מתוך המוסיקה החילונית פרסית. הפיוט הפרה-ליטורגי כישות מוסיקלית עצמאית יהודית מובהקת, מתאפיין במודוס בעל שלושה עד ארבעה צלילים הנקרא טטרקורד ובקיומן של "טטרקורדים בסיסים" המופיעים בוריאציות שונות במס' פיוטים יהודים איראנים.

גב' מורין נהדר
Прочитали: 536 человек
Рейтинг:

Оставить комментарий пользователям Вконтакте и Facebook


1-01-2012, 11:44

Информация
לקוחות בקבוצהГости, לא ניתן להשאיר תגובות בחדשות.
חדשות קהילה קווקזית

לוח שנה

«    ספטמבר 2013    »
ПнВтСрЧтПтСбВс
 
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30