אקסקל » חדשות » קהילה קווקזית » ההיסטוריה והתרבות של יהודי קווקז » עדת היהודים ההרריים וזיקתם לירושלים


עדת היהודים ההרריים וזיקתם לירושלים


עדת היהודים ההרריים וזיקתם לירושליםבמשך דורות רבים שימשה ירושלים מוקד לעלייה עבור היהודים ההרריים מקווקז. המקום המקודש ביותר היה הכותל-המערבי בירושלים, שם בנו והתפללו לגאולת עם ישראל. בנוסף, ביקרו במקומות הקדושים: בחברון,צפת,טבריה. בכל אתר ואתר דובבו שפתותי כל אחד את המעיק עליו בהאמינם בהתגשמות משאלותיהם לטובה.

הזקנים שבחבורה נשארו והעדיפו להתנחל בארץ האבות. הם הביאו אתם את צרורות כספם וחסכונותיהם, על מנת לא להיות נתונים לחסדי הזולת.

כפי שהיה נהוג בגולה, בראשית התנחלותם בכפריהם, הם בנו את בית תפילתם ומסביב למקום הקדוש בנו בתיהם. המקום הקדוש נשמר בידם והם הגנו עליו מכל פורענות. הקדושה שבמקום שמרה על גחלתם היהודית והבטיחה את אי טמיעתם בקרב הגויים.

בעלותם ארצה הם בנו את בית התפילה באמציהם הדלים. אנו קוראים על בית הכנסת הראשון שנבנה על ידי היהודים ההרריים ואשר דווח עליו ב"הלבנון" משנת תרל"ה,1875.- "העולים היהודים ההרריים מקווקז עלו בדרך כלל ירושלימה. מנו כמאה משפחות..ויבנו שם בית-תפילה ובאשר לא יש בהם חכמים ויודעי תורה. על כן אין רשומם נכר בירושלים".

בית הכנסת הראשון נבנה בירושלים בשנת 1875 ומיקומו לא ידוע. מדברי הזקנים משתמע שהיה בעיר העתיקה ונהרס עם כיבוש הרובע היהודי על ידי הירדניים. בית הכנסת היה היסוד הראשון ולב לבה של העדה. כל עולה שזה עתה עלה, נפגש כאן וקיבל ידיעות והדרכה. יש שישנו והתגוררו בבית הכנסת עד לסידורם. מכאן יצאו לתור ולחפש פרנסה. נכבדי העדה מצאו להם סידורים ראשוניים בקליטתם ורובם בנו בתיהם ליד בית הכנסת.

בשנת תרע"ב,1912, נבנה בירושלים בשכונת "בית ישראל" בית כנסת לעדת היהודים ההרריים. היתה זו שכונה ותיקה שרוב רובם של בני העדה גרו כאן והם נמנים עם בוניה הראשונים.

לאחר שנים, נבנה בצמוד גם תלמוד-תורה וחדרים לשכון בהם עבור נצרכים, אלמנים, אלמנות ובודדים.

היות ואנשי העדה היו אז נתינים זרים, הרכוש וההקדש נרשמו על שם יהודי שיה נתין עותומני, כי הארץ היתה תחת שלטון התורכים. הרכוש נרשם כ"מושאל" ובבוא העת התחייב אותו אדם שהוסמך מטעם העדה (והיה אדם ישר ונאמן), להעביר את הרכוש על שם העדה ההררית.

ההעברה על שם העדה נדחתה ולבסוף נערמו קשיים והיא לא קויימה. הדברים הגיעו לידי משפטים ומחוסר ברירה נאלצה העדה בכאב רב, לפדות את הרכוש בשנית(על זאת בפרק מיוחד).

בבנין ההקדש גרו כמה מאלמנות העדה. אותן אלמנות שילמו במיטב כספן עבור שכירת המגורים בהקדש, כי בושו לגור בחינם. הן יכלו לגור בבתי זרים, אך העדיפו לגור בצמידות לבית-הכנסת כי כאן אפשר לפגוש אנשים בימי שבת, חג ומועד, בימות ברית מילה, בר-מצווה, חתונות ולהבדיל גם בימי אבל. כאן היה המוקד למפגשים, כאן הרגישו שייכות ולא בודדות ועזובות.

אלמנות אלו התארגנו בערבי חגים ומועדים, שטפו וניקו בהתנדבות וללא שכר את בית הכנסת והחצר. למרות מצבן הקשה, לא פנו בשום מקרה לוועד העדה בבקשת העזרה, אפילו הקטנה ביותר. הן בושו ולא חונכו לקבלת חסדים. הן עבדו בכל עבודה: במשק בית, כביסה, בישול, טיפול בילדים וכן בכל עבודה קשה אחרת. משכורתן היתה דלה ומשכר זה שמרו גם לימים קשים.



ידוע שאלמנים, אלמנות ושאר הזקנים, הכינו להם בעודם בחיים תכריכים, קנו להם אחוזת קבר ושמרו כסף לימי ה'שבעה', לאחר שילכו בשיבה טובה לעולמם.

אלמנות ונשים גרושות, בעודן מטפלות בילדיהן, עבדו בכל עבודה ופרנסו את ביתן בכבוד.

הדגש היה על חינוך הילדים וכשאלה גדלו הם עזרו לאמותיהן. לא ידוע על אלמנות או גרושות שנישאו בפעם שניה. דבר זה לא היה מקובל.

עבור נשים אחרות, האתגר היה לעזור לזולת.
ידוע על אלמנה שאימצה 2 תינוקות שהוריהם נפטרו מרעב במלחמת העולם הראשונה. היא גידלה אותם כבניה. אחד מהם היה עיוור וכשגדל פתחה עבורו חנות לממכר ירקות וגם חיתנה אותו. השני קיבל השכלה אוניברסיטאית ועבד במשרד עצמאי.

מקרה שני, אשה אלמנה עקרה אמצה בן שלא מבני העדה, וגם הוא גדל בביתה כבנה לכל דבר. במותה קיבל את רכושה כצוואת האם.

התפקידים האלה והאחרים, שחובת הקהילה היתה לטפל בהם, נעשו על ידי אלמנות. הן עזרו במקום להיעזר ומהסיבה הזאת דרשו תמיד בשלומן וביקרו אצלן בכל עת.

בימים הטובים ההם, כל החגיגות המשפחתיות נערכו בבית הכנסת, ברית, בר מצווה, אירוסים, חתונות. לשם כך נקנו כלי אוכל רבים והם נשמרו בארון בית הכנסת.

למרות המצב הכלכלי הקשה ששרר באותו זמן, לא היו מקבצי נדבות מבני העדה ההררית. זה היה דבר שלא העלו על דעתם. נושא זה לא היה קיים עבורם. הם עבדו בכל עבודה והתפרנסו בכבוד.

היות ובית הכנסת היה למרכז הרוחני של העדה, רצויי לציין פרטים מתחילת בנייתו ועד לימים אלה, מה עשו וכיצד פעלו הוועדים הראשונים והאחרים מאז ועד עתה.

ביום א' דר"ח כסלו, תרע"ב-1912, נקנתה חלקת אדמה: בית גדול ושלושה חדרים קטנים, סך הכל אלף ושש מאוד אמות קרקע, מידי המורשים של זקנים וזקנות מבית "אוסף נדחים" ובית מחסה לזקנים וזקנות בירושלים.

הבית והחצר הפנימית נקנו בשותפות ע"י שניים, יהודה בן-יוסף מתושבי העיר קובא בפלך באקו מרוסיה, קיבל את המחצית הצפונית.

החלק הדרומי נקנה על ידי פסח בן רבי אלקנא מפלך דאגיסטאן ברוסיה. הכותל של הבית הגדול המפריד בין שתי הנחלות היה משותף לשני הקונים הנ"ל.

בית זה ושלושת החדרים שבחלקה הדרומית, הוקדשו על ידי פסח אלקנה לעדת היהודים ההרריים הקווקזים בירושלים.
Прочитали: 1287 человек
Рейтинг:

Оставить комментарий пользователям Вконтакте и Facebook


26-10-2011, 00:40

Информация
לקוחות בקבוצהГости, לא ניתן להשאיר תגובות בחדשות.

קטגוריות

חדשות קהילה קווקזית

לוח שנה

«    אוקטובר 2013    »
ПнВтСрЧтПтСбВс
 
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31