אקסקל » חדשות » קהילה קווקזית » ההיסטוריה והתרבות של יהודי קווקז » מחקר חדש על השואה בחצי-האי קרים ובקווקז


מחקר חדש על השואה בחצי-האי קרים ובקווקז


מחקר חדש על השואה בחצי-האי קרים ובקווקזמחקר חדש על השואה בחצי-האי קרים ובקווקז מגלה כי אלפי יהודים ניצלו מפני שלא זוהו ככאלה"מבחינה מדעית". חלק מהשכנים המוסלמים נמנעו מלסייע למכונת ההשמדה הגרמנית. אלה ואלה נאשמו בסוף המלחמה על-ידי הסובייטים בשיתוף פעולה

הרופא הראשי של קרץ', ד "ר פיליפנקו, היה מוכר ברבים כ"אנטישמי קיצוני מדופלם ושורשי", חבר בארגון הריאקציוני הידוע לשמצה "המאה השחורה". כאשר כבשו הגרמנים את קרץ', עיר קטנה בחצי-האי קרים שבדרום אוקראינה, במהלך מהיר מאוד בסוף אוקטובר 1941, החל בה מיד מצוד נרחב אחר היהודים כדי לחסלם. ד"ר פיליפנקו התייצב לפני שלטונות הכיבוש ואמר: "אינכם יכולים לרוקן את העיר הזאת מרופאיה. יהיו כאן מחלות נוראות, לא יהיה מי שיטפל בהמוני החולים". השתדלנות הזאת עצרה בבת-אחת את מכונת ההשמדה המקומית. רופאים יהודים בעיר נותרו בחיים. שלושה שבועות אחר-כך הגיע לקרץ' כוח נחתים של הצבא האדום הסובייטי ובתום קרב קשה שחרר אותה מידי הגרמנים. יחידה מיוחדת בכוח הסובייטי החלה לברר בין המקומיים מי סייע לגרמנים בתקופת הכיבוש וכך הגיעו לד"ר פיליפנקו. ללא משפט הוא הוצא מיד להורג באשמה ששיתף פעולה עם הנאצים, למרות שהציל לא מעט יהודים.

האירוע הזה ואחרים נחשפים עתה, לראשונה, במחקר שטרם נעשה כמותו על השואה בחצי-האי קרים ובקווקז, אזור נידח וסגור במיוחד. את המחקר ערך קיריל פפרמן, דוקטורנט מצטיין מהאוניברסיטה העברית בירושלים. עבודתו זכתה במילגה על שם משפחת גרטנר מטעם "יד-ושם". מנחי המחקר היו פרופ' מרדכי אלטשולר, חתן פרס ישראל ופרופ' דוד בנקיר, ראש מכון המחקר של "יד-ושם".

פפרמן (33), יליד מוסקבה, עלה לארץ ב-1991 ועובד לפרנסתו כמאבטח. הוא בוגר החוג לשפות ומוסמך בהיסטוריה. לצורך מחקרו סרק קטעי עיתונות ברוסית וביידיש (ובשנה הבאה יתמסר לשפות הטורקו-קווקזיות) הוא עיין בכל התכתובת בשפה הגרמנית שקיימו גורמי הצבא באזורי הכיבוש עם המטה שלהם בברלין. כמו כן חקר מיליוני דפים של מסמכים ממוסקבה וממדינות חבר-העמים, שלא היו מוכרים עד כה להיסטוריונים. בין השאר, הוא אוסף עדויות שגבו הסובייטים על פשעי הנאצים בברית-המועצות לשעבר, עוד במהלך המלחמה, פרויקט שהחל ב1943 והסתיים ב-1946. לחלק מן המסמכים החוקרים מתייחסים עדיין במידה של חשדנות וזהירות.

יום הולדת להיטלר

הגרמנים נכנסו לקרים בכוח קטן יחסית בפיקודו של הפילדמרשל פריץ אריך פון-מאנשטיין, קצין מבריק ואופורטוניסט. "אולי הראש הטוב ביותר בצמרת הפיקוד הגרמני", אומר עליו פפרמן. "הם מחצו במהלך מהיר כוחות סובייטיים עדיפים בגודלם, ולאחר שהתמקמו פתחו במסע ציד וחיסול של יהודים בערים ובכפרים שנתפסו. בתוך כשישה שבועות 90 אחוז מהיהודים האשכנזים שישבו בקרים נרצחו באקציות". החורף עיכב את הכוחות הגרמניים במסעם לעבר הקווקז - אזור עשיר בשדות נפט, אליו לטשה גרמניה הנאצית את עיניה - אבל באוגוסט 1942 נערכה מתקפת הקיץ הגדולה. הקווקז משך אליו אלפי יהודים אשכנזים שנמלטו מהנאצים מכל רחבי רוסיה האירופית. אלא שהם מצאו עצמם במלכודת חדשה: מכונת ההשמדה הגיעה גם לשם.

"על-פי הערכות, נרצחו בקווקז בלבד 30 אלף יהודים אשכנזים לכל הפחות", אומר פפרמן. "הגרמנים נקטו בכל מקום שאליו הגיעו טקטיקה זהה: הם עוררו בתושבים המקומיים שנאה כלפי היהודים. אלפים התנדבו, הקימו מיליציות מקומיות ופתחו במצוד לרצח יהודים, בברכת שלטונות הכיבוש הגרמניים.

"אבל בקווקז, שגם בה אוכלוסייה מוסלמית גדולה, הכל התנהל אחרת", אומר פפרמן. "מכיוון שלא היתה שם קבוצה אתנית הומוגנית גדולה, אלא ערב-רב של עממים ושבטים, התקשו הגרמנים לשווק את הרעיונות הנאציים שנעטפו במסרים איסלאמיים. תפילות מיוחדות וחגיגיות בניצוחם של האימאמים ביום-הולדתו של היטלר חיממו את הלב למפקדי הצבא הגרמני. אלה מיהרו לדווח על כך בהתלהבות לברלין. אבל ספק אם המקומיים הבינו את הדרשות השבועיות, שהוכתבו בידי שלטונות הכיבוש, נגד'האויב היודו-בולשביקי המשותף'. היו הרבה כפרים שתושביהם לא ראו מעולם יהודי. אגב, בעיתונות המקומית - למשל של הטטארים המוסלמים בקרים - לא השתמשו במונח המוכר לנו כיום,'ג'יהאד'" מסביר פפרמן, "אלא במלה'גאזוואט', שמקורה בטורקית ומשמעותה'מלחמה בכופרים'".

הגרמנים חששו - ורואים זאת היטב במסמכים שהחלו לרוץ בין הקווקז לברלין - מפרצי שנאה נגדם מצד האוכלוסייה ההררית הזאת. פפרמן: "היו שם קבוצות מוסלמיות-לאומניות קיצוניות, ממורמרות מאוד על השלטון הסובייטי האתיאיסטי, שאסר עליהם, למשל, להקים מסגדים. יש מסמכים המעידים שערב המהפכה הבולשביקית, ב-1917 לדוגמה , היו במקום מסוים בקווקז 70 מסגדים ובערב מלחמת העולם השנייה - רק אחד".

לצד כל אלה התרחשו באזור אירועים שהם בלי ספק מוזרים ושונים בתכלית מכפי שאירעו במקומות אחרים. בעיר נאלצ'יק, למשל, שהוחזקה 65 יום בידי הארמייה השישית הגרמנית, החליט הפיקוד הגרמני לסגת מחשש לכיתור נוסח סטלינגרד. במהלך ההינתקות חיו בה כ-20 אלף איש, מתוכם 3,000-2,000 יהודים לא-אשכנזים, אלא "הרריים" מכנים אותם. פפרמן: "הם היו יהודים מזרחיים, דמו למוסלמים המקומיים בלבוש, בחלק מהמנהגים, בשפה, בוודאי במראה. הנאצים, שהכחידו בקרים 95 אחוז מהיהודים הקרימצ'קים, שהם לא-אשכנזים, כמעט שלא נגעו לרעה ביהודים ההרריים. במונחי השואה זה בלי ספק נס גדול".

מיהו יהודי

כיצד זה קרה? פרנסי העיר, ש"שימנו" את שלטונות הכיבוש בשטיחים, בזהב ובסוסים גזעיים, הודיעו לגרמנים, כשנחקרו על הימצאות יהודים במקום, כי יש ביניהם אוכלוסייה שמקורה במין "עם איראני קטנטן שכזה, שאנחנו בעצמנו אפילו איננו יודעים מיהו ומה טיבו, וייתכן שגם הם אינם יודעים", וכך למעשה ניצלו אלפי יהודים לא-אשכנזים שהתרכזו שם. פפרמן: "לפני שהצבא הגרמני נכנס לקרים ולקווקז בוצעה במטהו סדרה ארוכה של תחקירים יסודיים על טיב האוכלוסייה שעתידה להיכבש. טובי המדענים מהאקדמיה, מזרחנים, מומחים לשפות שמיות ואחרות, אנתרופולוגים וסוציולוגים שותפו בתהליכי ההכנה הללו. היה ברור שאם יימצאו שם יהודים אשכנזים - דינם נחרץ.

"המומחים האלה לא הגיעו לקביעה חד-משמעית בדבר מוצאם המדויק של העממים והקבוצות האתניות ההרריות", מספר פפרמן. "מצאתי התכתבות ממושכת בין אוגדת המבצע של האס.אס,'האיינזצגרופD ', שהגיעה עם הצבא לקווקז. אנשיה שיחקו'ראש קטן'. ביררו במשרד הראשי לענייני הגזע בברלין כיצד לנהוג בשבטים ובאוכלוסיות הלא מוכרות. הסימנים לגביהם לא היו ברורים. הגרמנים חשדו שמדובר אולי ביהודים, אבל לא היו בטוחים'מבחינה מדעית'.

" מחשש לפגיעה בלא-יהודים, שתעורר התפרצות מרדנית אלימה מאוד ופעילות של כנופיות, החלו לזרום לברלין שאלות משונות. סימני ה'מיהו יהודי' שחיפשו החוקרים הגרמנים היו בפרטים הקטנים: עקבות יידיש ועברית בשפת הדיבור; מנהגים וטקסים דתיים כמו נישואים; ואם מצוי בביתו של חשוד ספר תלמוד. כמו כן תוחקרו עליו שכניו המוסלמים.

"אבל היהדות ההררית הזאת, השונה בכל מהאשכנזית, ששמרה על מסורות בנות 2,000 שנה , ראתה עצמה שריד מעשרת השבטים ומגולת בבל שנדדה לקווקז. לא היו ביניהם כהנים ולויים ואת ספרי הקודש - ללא התלמוד והספרות הרבנית האחרת, שלא הגיעו אליהם - פשוט החביאו היטב, במקומות מסתור תת-קרקעיים - וכך ניצלו".

פפרמן מספר כי שאלה אחרת שעלתה בהתכתבות האינטנסיבית בין הקווקז לברלין היתה "אם אצל החשודים כיהודים זורם 25 אחוז דם יהודי, או אולי פחות מזה". עקב אי-הבהירות בשאלות שנראו כה מהותיות התעכבה פעילות הרצח. "אנשי האס.אס. רצו לבצע בקווקז'רצח המוני באופן מדעי', כי הסדר חייב להישמר (כמאמר האימרה הגרמנית-טבטונית'אורדנונג מוסט זאיין') ", אומר פפרמן, "אבל זה לא בדיוק הלך להם. דווקא בקווקז נהגו משום-מה הנאצים בריסון יתר". הסיבה , לדעתו, היתה כי "הם ראו באוכלוסייה המקומית בעלת ברית עתידית בהתקדמות מהקווקז לשדות הנפט המפתים יותר, במזרח התיכון".

פפרמן מדגיש כי חלק מהעדויות על הפרשה סופקו על-ידי אנשים שאינם יודעים קרוא וכתוב, אך ניתן לסמוך עליהן כי "הן פשוט הכי-הכי אותנטיות". ואמנם חלק מהעדוית נמסרו מנשים שלא למדו מעולם ונותרו בכפרים כשהבעלים והבנים היו מגויסים לצבא הסובייטי.

כשהסתיימה המלחמה מיהרו הסובייטים לבוא בחשבון עם חלק לא מבוטל מראשי הציבור המוסלמי בקווקז. הם לא נכנסו עימם לדקויות, אם הצילו יהודים וכמה, אבל האשימו אותם בשיתוף פעולה עם הנאצים, ורבים הוצאו להורג. יהודים נענשו מהנימוק הפשוט: חוקרי הנ.ק.וו.ד הסובייטים לא הבינו כיצד הם שרדו את הכיבוש הגרמני, והאפשרות היחידה שנראתה להם היתה שיתוף פעולה עם הנאצים.
Прочитали: 414 человек
Рейтинг:

Оставить комментарий пользователям Вконтакте и Facebook


29-12-2011, 10:03

Информация
לקוחות בקבוצהГости, לא ניתן להשאיר תגובות בחדשות.

קטגוריות

חדשות קהילה קווקזית

לוח שנה

«    אוקטובר 2013    »
ПнВтСрЧтПтСбВс
 
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31