בימי הקיץ נעשו הבישולים בחצרות ובימי החורף בתוך הבית. בתקרת הגג הייתה ארובה ממנה יצאו העשן והריחות שנדפו מהבישולים השונים.
חומרי הבעירה היו מעצים וזרדים שאספו היהודים בסביבתם. הלחם נאפה בתנור מיוחד ודמה לפיתות עגולות וגדולות, מרוחות מבחוץ בביצה ועליהן מפזרים גם שומשומים. לחם זה נשאר לתקופה ארוכה. התפריט נקבע מראש ושונה מדי יום. נלמדו מאכלים גם מהשכנים.

עבור יהודי קווקז הכנסת אורחים היא חוק ומשפט מימי קדם. כבוד גדול הוא לכבד ולארח. היהודים ההרריים מייעדים עבור האורח חדר מיוחד שהוא המפואר ביותר בבית. הכנסת האורחים חמה ולבבית והיא לפי כל כללי המסורת. ברוב הישובים, הנשים רוחצות את רגלי האורח; דבר הנחשב בעיניהן לכבוד גדול השמור לאורחים ולשליחים שבאו מארץ הקודש (רחיצת הרגלים היא מעשה המזכיר את אברהם אבינו עם המלאכים). מנער ועד זקן, יעמדו לכבוד האורח עד שבתו. נהוג שאם אב המשפחה עולה לתורה, יעמדו בניו עד שובו למקומו וינשקו את ידיו. רק לאחר שישב, ישבו גם הם.

משפחות של יהודים הרריים הן משפחות מרובות ילדים; אין הם מסתפקים בילד אחד או שנים, הם חולקים כבוד למרבה בילדים. אישה עקרה מקנה לבעלה זכות לגרשה ולישא אישה אחרת במקומה.

אישה שיולדת רק בנות נקראת גם היא אישה עקרה, הבן חשוב להם כדי שיאמר קדיש בבוא העת. בן זכר חשוב כיוון שהוא עוזר לאבי המשפחה בעבודת השדה.

הנישואים נערכים כידוע בגיל צעיר וזה מביא בעקבותיו חיכוכים ומריבות בגלל אי התאמה בין בני הזוג. המריבות מביאות בעקבותיהן לגט.

היהודים ההרריים, שכינו עצמם ג'וּהוּרוֹ ( Juhuro - יהודים), הם בני אחת העדות היהודיות העתיקות בעם היהודי. לפי מסורת שהייתה מקובלת במאה ה־19 בקרב בני העדה, מוצאם מעשרת השבטים שהוגלו מממלכת ישראל במאה ה־8 לפני הספירה. מסורת זו מעורפלת ואין בידינו עדויות להוכיח את נכונותה ואולם ברור שכבר במאה ה־3 לספירה היו קהילות יהודיות במזרח הקווקז. נוכח הרדיפות נגד היהודים בפרס נמלטו רבים לקווקז שנמצאה בשולי האימפריה והביאו עמם את הלשון ממשפחת השפות האיראניות (הפרסיות). אחד מחכמי העדה מוזכר כבר בתלמוד הירושלמי; זהו רבי שמעון ספרא דֶטִירְבֵנט , ששמו מסגיר את הקשר שלו לעיר דרבנט. היהודים שהתיישבו באזורים ההרריים של מזרח הקווקז בנו את יישוביהם בערוצים הצרים שבין ההרים וסמוך למקורות מים. הבידוד סייע להם לשמור על ייחוד מנהגיהם ועל הלשון שהביאו אתם מפרס. היהודים ההרריים השתייכו אפוא בתקופה זו לתחום התרבותי של יהדות פרס

שפתם של היהודים ההרריים הקווקזים היא אתנולקט (ניב אתני) של השפה התאתית, השייכת לתת הקבוצה הדרום מערבית של השפות האיראניות (פרסיות). אפשר להצביע על ארבעה להגים מקומיים של אתנולקט זה: להגי דרבנט, קובה, מַחַצְ'קַלָה, נַלְצִ'יק (היסטורית הלהג החַ'יטע'י ) ווַרְטַשֶן - עתה אוגוּז (היסטורית הלהג השירוואני ). בספרות המדעית מקובל לכנות אתנולקט זה בשם "השפה התאתית-יהודית" ובפי היהודים ההרריים הוא מכונה"זוּהוּן ג'וּהוּרי" (השפה היהודית). בלהגים של השפה התאתית השונים מתאתית-יהודית דוברים מקצת מוסלמים באזרבאיג'אן וקבוצה קטנה של נוצרים שהיגרה באחרונה מאזרבאיג'אן לארמניה. השפה התאתית-יהודית הספרותית מבוססת על הלהג הדרבנטי (הדֶרבֵנְדִי ).

הרופא הראשי של קרץ', ד "ר פיליפנקו, היה מוכר ברבים כ"אנטישמי קיצוני מדופלם ושורשי", חבר בארגון הריאקציוני הידוע לשמצה "המאה השחורה". כאשר כבשו הגרמנים את קרץ', עיר קטנה בחצי-האי קרים שבדרום אוקראינה, במהלך מהיר מאוד בסוף אוקטובר 1941, החל בה מיד מצוד נרחב אחר היהודים כדי לחסלם. ד"ר פיליפנקו התייצב לפני שלטונות הכיבוש ואמר: "אינכם יכולים לרוקן את העיר הזאת מרופאיה. יהיו כאן מחלות נוראות, לא יהיה מי שיטפל בהמוני החולים". השתדלנות הזאת עצרה בבת-אחת את מכונת ההשמדה המקומית. רופאים יהודים בעיר נותרו בחיים. שלושה שבועות אחר-כך הגיע לקרץ' כוח נחתים של הצבא האדום הסובייטי ובתום קרב קשה שחרר אותה מידי הגרמנים. יחידה מיוחדת בכוח הסובייטי החלה לברר בין המקומיים מי סייע לגרמנים בתקופת הכיבוש וכך הגיעו לד"ר פיליפנקו. ללא משפט הוא הוצא מיד להורג באשמה ששיתף פעולה עם הנאצים, למרות שהציל לא מעט יהודים.

יהודי הקווקז רואים עצמם צאצאי עשרת השבטים שהוגלו מישראל בידי שלמנאסר החמישי מלך אשור. מסורת זו ואמונתם הדתית הביאו אותם להגשמה ציונית עוד טרם הקמתה של התנועה הציונית.

במשך דורות רבים שימשה ירושלים מוקד לעלייה עבור היהודים ההרריים מקווקז. המקום המקודש ביותר היה הכותל-המערבי בירושלים, שם בנו והתפללו לגאולת עם ישראל. בנוסף, ביקרו במקומות הקדושים: בחברון,צפת,טבריה. בכל אתר ואתר דובבו שפתותי כל אחד את המעיק עליו בהאמינם בהתגשמות משאלותיהם לטובה

ליאור רפאלוב נולד ב-26 באפריל 1986 באור עקיבא למשפחה ממוצא קווקזי. עוד מגיל קטן הייתה לו חיבה וכישרון לכדורגל. כשישחק באור -עקיבא כישרונו התגלה על ידי הצוות המקצועי של מכבי חיפה,בשנת 1998 החל לשחק במחלקות הנוער של מכבי חיפה. בעונת 2002/2003 עלה מקבוצת נערים א' לקבוצת הנוער, שם כבש שער כבר במשחקו הראשון מול קבוצת נווה יוסף. בעונת 2003/2004 כבש 7 שערים בקבוצת הנוער של המועדון, הוביל אותה לאליפות ואף זכה בתואר הכדורגלן המצטיין של העונה.

יהודי קווקז שמרו על קשר הדוק עם ארץ-ישראל לאורך מאות שנים ועל קשר עם התנועה הציונית מימיה הראשונים, באירופה של אמצע המאה ה-19. הם השתתפו בכל העליות לארץ-ישראל, החל במחצית השנייה של המאה ה-19, עד ששילטונות ברית-המועצות חסמו את שערי היציאה, במחצית השנייה של המאה הקודמת. בסך-הכול נמנו 400 משפחות טאטים על היישוב הוותיק בארץ לפני הקמת המדינה, שחלק מצאצאיהם התערבבו והתמזגו עם בני עדות אחרות.