אקסקל » חדשות » יהודי מרוקו » תרומת מגורשי ספרד ליהדות מרוקו


תרומת מגורשי ספרד ליהדות מרוקו


עם הגירוש בשנת רנ"ב (1492), התחיל להגיע למארוקו זרם הפליטים מספרד ומפורטוגאל, והוא נמשך עד לסביבות שנת הר"ס (1500). חלק ניכר מהמגורשים התיישבו בעיר פאס, כדברי עד ראיה: "ונתאספו שמה כל העדרים יחד גדולים וקטנים חכמים ונבונים". העדפתם את פאס נבעה מהיותה עיר מרכזית בתקופה זו, בעלת חשיבות כלכלית ומדינית. על כך נוסף יחסו החם והאוהד למגורשים של המלך מולאי מוחמד אשיך, הראשון למלכי פאס מבית ואטאס (1505-1472), אשר פאס שימשה עיר בירתו. יחס זה חיזק את תחושת בטחונם של המגורשים, ולכן העדיפו רבים מהם לגור בתוכה. למרות העזרה בקליטה שקיבלו המגורשים מאחיהם התושבים ומהשלטונות, לא שפר גורלם, ובשנים הראשונות, עד לשנת הרנ"ח (1498), הם סבלו מפגעי הטבע: בצורת, רעב ומגיפות, שהפילו בהם חללים רבים. כתוצאה מהפגעים הרבים כשל כח הסבל של המגורשים ורבים מהם המשיכו בנדידתם לארצות המזרח; חלקם אף נאלץ לחזור לספרד.

משנת רנ"ח ואילך הלך מצבם והשתפר מבחינה כלכלית ותרבותית, כדברי ר"ח גאגין:

משנת ירח"ם (רנ"ח) והלאה ברכנו השי"ת בברכותיו, עד שבנינו בתים מרווחים בציור וכיור וברכנו השי"ת בישיבות ותלמידים ובתי כנסיות יפיפיות בנויות לתלפיות, וספרי תורה מלובשים שש ורקמה, מעוטרים בכסף. עד שיצא טבעו של האלמלאח בכל ישמעאל כהיום הזה.

יש לציין לזכותם של חכמי המגורשים, כי למרות הסבל והקשיים שהיו מנת חלקם, כאשר מלאו שנתיים לבואם לפאס, החלו באירגון עצמאי של חיי הקהילה ובשיקום הריסותיה, תוך שהם מחזקים את בדקה וסותמים פרצות שנבעו עקב הטלטולים והזעזועים שעברו עליהם. בשנת רנ"ד (1494) הם תיקנו תקנות ראשונות, שהיה בהן הרבה מן החידוש ומן התעוזה, ובזה הניחו את היסודות לניהול תקין של קהילה, החיה על פי ההלכה ומתמודדת בכבוד עם בעיות שהזמן גרם להן. כך משתקף מתוך קובץ "תקנות פאס", יצירת פאר של דורות רבים, ובראשם חכמי הגירוש, אשר היוו מורי דרך לדורות הבאים שהלכו בעקבותיהם. יצירה זו שימשה מאז ועד ימינו כבסיס בפסיקתם של חכמי מארוקו בתחומים רבים מהמשפט העברי.

כמו-כן, מיד עם בואם לפאס אירגנו החכמים ומרביצי התורה מוסדות חינוך והקימו ישיבות, ובהם תלמידים רבים. עם חכמי הגירוש שנטלו חלק ב"פולמוס הנפיחה" נמנו "ששה ראשי ישיבות עם תלמידים לעשרות ולמאות". פעילותם הברוכה נתנה את פירותיה; במאה הט"ז שימשה פאס כמרכז הרוחני החשוב ביותר בכל צפון-אפריקה ושמה נזכר לטובה בפי חכמי התקופה בארצות שונות.

המגורשים ניצלו את נסיונם בתחומי הכלכלה והמסחר, ותוך תקופה קצרה תפסו עמדות בסחר הייבוא והייצוא. הם התקרבו לגורמי השלטון וקבלו תפקידי שליחות לארצות חוץ, תוך דחיקת רגליהם של היהודים התושבים.

יהדות מרוקו בדורות הסמוכים לגירוש היתה במצב ירוד לאחר שעברו עליה פרעות של השנים קצ"ח רכ"ה (1438, 1465). ובשעה שהגיעו גלי המגורשים, הם מצאו קהילה שבורה ורצוצה שלא היה בעוז רוחה לעמוד מולם.

גם פולמוס הנפיחה שהיה בין התושבים למגורשים הוביל אותו רבי חיים גאגין, יליד פאס שהלך ללמוד בספרד וחזר בגירוש לפאס, והוא זה שנשא את דגל התושבים מול המגורשים.
יש לציין שתוך כמאה שנה המגורשים השתלטו על הקהילה והם הטמיעו את התושבים בתוכה וכולם נהגו בהתאם למנהגי המגורשים ולתקנותיהם, להוציא בית כנסת אחד של התושבים שהמשיך להתפלל על פי מנהגי המקום מקדמת דנא.

המגורשים תרמו תרומה חשובה ליהדות מרוקו הן בהפצת תורה ודעת, הן ברמה החברתית של ארגון קהילה, סדריה וניהולה, והן ברמה הכלכלית. הם פיתחו את הסחר הבינלאומי והביאו רווחה כלכלית לחברה היהודית בכללותה.

הרב ד"ר משה עמאר, אוניברסיטת בר-אילן
Прочитали: 483 человек
Рейтинг:

Оставить комментарий пользователям Вконтакте и Facebook


30-12-2011, 11:56

Информация
לקוחות בקבוצהГости, לא ניתן להשאיר תגובות בחדשות.
חדשות קהילה קווקזית

לוח שנה

«    ספטמבר 2013    »
ПнВтСрЧтПтСбВс
 
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30